החלטה בתיק ת"א 18039-01-13

1.         בקשת הנתבעת - עירית כפר סבא, לסילוק על הסף של התובענה שהוגשה נגדה, על ידי המשיבה (התובעת) - י.ש. גבריאלי השקעות בע"מ, שעניינה השבת אגרות והיטלי פיתוח (סלילה ואגרת תיעול) שגבתה ממנה המבקשת בגין בניית שלושה בניינים בתחומה המוניציפלי.

       תמצית טיעוניה של המשיבה בתביעתה הוא, כי  המבקשת גבתה סכומים שלא כדין וביתר, הסכומים שחויבה גבוהים מהעלות בפועל לצורך תשתיות, וכי התעריפים שנקבעו מופרזים ולוקים בחוסר סבירות קיצוני.

       באופן קונקרטי טוענת המשיבה, כי נפלו פגמים במונה התחשיב המבסס את תעריפי היטל הסלילה, תוך שקיימים שינויים בין התחשיבים השונים, וכי נוכח טעות אריתמטית שנפלה בתחשיב 12/06 (העלאת עלויות ב - 89% מ- 89,000 ש"ח ל-169,225 ש"ח), שונו בעקבותיה ובנסיון להצדיקה, סכומי עלויות התשתית ב - 4/07. כן טוענת המשיבה לשינוי במקורות התחשיב, ושינוי בשיעור העמסת עלויות תשתית העל על התכניות תוך העמסה כפולה של עלות המע"מ. באשר לאגרת תיעול טוענת המשיבה כי לא התמלאו התנאים המוקדמים לגבייתה (העדר החלטה והודעה כדין), וחישוב השטחים מוטעה.

2.         בכתב הגנתה עתרה המבקשת בין היתר לסילוק התביעה על הסף, זאת בטענות הבאות: השתק, מניעות ושיהוי, זאת משבחרה המשיבה לשלם את האגרות וההטלים ללא כל טענה או מחאה מצידה, שכן ביקשה לקבל היתרים ולא רצתה לחכות להשלמת הדרישות הפרוצדורליות ועל כן אין מקום לתביעה. כמו כן הוגשה התובענה בשיהוי ניכר של שנים (10 שנים מקביעת היטל תיעול ו-5 שנים מעדכון ואישור חוק הסלילה), לאחר שהסכומים נבדקו על ידי משרד הפנים, אושרו, פורסמו וקיבלו תוקף של חקיקת משנה.

            כן טוענת המבקשת לעשיית עושר שלא כדין ואי צירוף צד נדרש להליך, שכן המשיבה מבקשת להתחבר לתשתיות עירוניות ופיתוח סביבתי ללא תשלום, "גילגלה" את התשלום על הדיירים, ונמנעה לצרף את שר הפנים, למרות שעניינה של התביעה הוא כנגד חוקי העזר והסלילה והתעריפים שנקבעו בהם. בתביעה מסוג זה נגד חוקיות ותוקף חוק העזר, הכרחי לטענת המבקשת לצרף את שר הפנים כצד נדרש לה.

            לבסוף טוענת המבקשת כי עומדת לה חזקת תקינות המעשה המנהלי ונטל ההוכחה לסתירתו מוטל על המשיבה, כשהמשיבה חדלה אף מצירוף כל חוות דעת התומכת בתביעתה.

3. בישיבת 5.6.13 ביקשו הצדדים להתמקד ראשית בטענות המקדמיות כמפורט לעיל. המשיבה הגישה איפוא תגובתה להן והמבקשת הגישה תשובתה לתגובת המשיבה.

4. תמצית תגובת המשיבה היא,  כי אין יסוד לטענות ההשתק והמניעות המועלות נוכח תשלום הסכומים מצידה, שכן תשלום זה נכפה עליה בהיותו תנאי בלעדיו אין לקבלת היתר הבניה לפרויקט, זאת מעבר לעובדה, כי אין בכוחה של הסכמה לרפא גביית יתר שלא כדין או בחריגה מסמכות. כך גם באשר לטענת השיהוי וחוסר תום הלב - התביעה הוגשה בתוך כשלש שנים, זמן רב בטרם חלוף תקופת ההתיישנות. באשר לטענת עשיית העושר סבורה המשיבה, כי המבקשת היא זו שהתעשרה שלא כדין בגביית היתר, ובכל מקרה המדובר בנושא שיש לבחנו ולהכריע בו על סמך הראיות והנסיבות הקונקרטיות.

אי צירוף שר הפנים נובע מנוהל משרד הפנים שקבע כי אין לצרף את שר הפנים לתביעות מסוג זה, והמבקשת היא הגורם שחישב, דרש וקיבל את הסכומים.

באשר לחזקת התקינות, אין על כך מחלוקת, ואולם הדבר אינו שולל את זכותה של המשיבה לתקוף את התחשיבים והפעולות שבוצעו, ולעניין זה, תציג המשיבה חוו"ד מטעמה, בשלב הבאת ראיותיה.

5.  המבקשת הגישה תשובתה לתגובה ובה חוזרת היא בהרחבה ובפירוט על טענותיה המקוריות. 

6.      הכלל היסודי הוא, כי יש לנקוט משנה זהירות בטרם סילוק תובענה על הסף, והדבר יעשה רק במצב בו לא קיימת אפשרות, אפילו קלושה, שלאחר שמיעת מסכת הראיות, תתקבל התביעה, והתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו תוך ש"ברירת המחדל" המועדפת היא, העדפת הכרעה עניינית על פתרון דיוני המכריע את גורל התביעה (ר' למשל, בין רבים אחרים: רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פסקה 18, (14.4.2010); רע"א 9801/05 עזבון המנוח עזרא הראל נ' לאומי פיא , פסקה 8 (26.6.2006); ע"א 5634/05 צוקית הכרמל נ' מיכה צח,  פסקה יב' (4.6.2007); ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן, פ"ד מא (1) 577;  ע"א 2452/01 דרור אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577; וכן א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית (2009), בעמ' 171).

בע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד לו (2), 151, 155 הוזכרה ההלכה המנחה כדלקמן:

                                                                             "...המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על-פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... דחייה של תביעה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד היה דינו - להידחות. תקנות...סדר הדין האזרחי המעניקות לבית המשפט את הסמכות לנהוג בדרך הנ"ל, נועדו לשמש מעין קפיצת דרך, החוסכת את הדיון לגופו, אולם כך ייעשה רק במקום שברור הוא ונעלה מכל ספק, שכל הדיונים והטענות והמענות הרגילות יהיו לשווא, באשר התביעה לגופה אין לה יסוד, וחסרים בה התבן והלבנים להקים נדבכים על בסיסה".

7.     עובר למתן החלטה זו עיינתי, בנוסף לבקשה ולתגובות לה, גם בכתבי הטענות שבתיק העיקרי על נספחיהם, ומבלי שתשתמע בשלב זה קביעת כל עמדה באשר לתוצאתו הסופית של התיק, שכן טרם נשמעו הראיות בו, אעיר בכל הזהירות, כי לא אוכל לקבוע שטענות המבקשת בכתב הגנתה נטולות טעם ונדמה לי, כי תביעת המשיבה אכן מעלה קושי באשר לביסוס עילת התביעה כנגד המבקשת.

יחד עם זאת ועל אף האמור, אינני יכול לקבוע באופן חד משמעי שעל פני הדברים לא מגלה כתב התביעה עילה כלל כלפי המבקשת, ולטעמי אין זה המקרה בו מוצדק לנעול את שערי בית המשפט בפני המשיבה, הטוענת כי המבקשת גבתה תשלומים שלא כדין ממנה ועליה להשיבם לה. טענות הצדדים אין מקומן להתברר איפוא בהליך סף, אלא יש להכריע בהן בבירור משפטי, לאחר שתינתן לבעלי הדין ההזדמנות להוכיחן, על ידי הנחת התשתית הראייתית המתאימה.

8.  בנסיבות אלה, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה. הוצאות ההליך יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין.

9.         ב"כ הצדדים מוזמנים לעמוד בקשר בינהם על מנת לברר האפשרות למיקוד מוסכמות ופלוגתאות בינהם, ולהודיע עד יום 30.9.13 מבוקשם באשר לאופי המשך ההליך.

10.                   המזכירות מתבקשת להמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים, ולהחזיר התיק לעיוני, עם קבלת הודעתם, או בחלוף המועד לפי המוקדם.